מי שטייל בדרום אמריקה, וודאי נתקל לא פעם בדוכן רחוב (או על חוף הים) עם מנגל קטן שמציע קלחי תירס על האש וענן של ריח משגע. אבל לא רק בדרום אמריקה, במקומות רבים בעולם, תירס על האש הוא חלק מתרבות הברביקיו המקומית.
ההבדלים בין כל איזור בעולם וכל סגנון מתחלקים בין אלה שמבשלים את התירס לפני הצליה לאלה שלא, אלה שמשאירים את קלחי התירס עם העלים לאלה שמקלפים, צורת הצליה – על גריל פחמים, גריל גז או מעשנת וכמובן המרינדה.
מהניסיון שלנו,
תירס שלא בושל במים לפני הצלייה לרוב יוצא יבש מדי ונוטה להשרף.
לגבי העלים, אפשר להשאיר בזמן הבישול אבל להוריד לפני הצליה, כדי שקלחי התירס יספגו את טעמי העשן. צורת הצליה המועדפת עלינו היא על מנגל או מעשנת. אם תרצו להכין תירס על גריל גז, מומלץ להשתמש בקופסאת עישון, אבל לא חובה.
מבין כל הסגנונות, אנחנו מעדיפים את המתכון לתירס על האש הבא, שאהוב במיוחד על צמחונים וילדים:
לבריאות!